מערכת יחסים היא המרחב שבו אני פוגש מישהו אחר – בן/בת זוג, ילד, הורה, אח, קולגה, חבר קרוב – ונוצר בינינו חיבור רגשי, הדדי, מתמשך. זו לא רק אהבה או חיבה; זו תחושה שיש מישהו בצד השני שרואה אותי, מתעניין בי, והקשר איתו משפיע על איך אני מרגיש ומה אני עושה. במערכת יחסים בריאה יש מקום לשני הצדדים: אפשר לדבר, אפשר לריב בצורה בטוחה, אפשר להתקרב ולהתרחק בלי לחשוש שיאבדו אותי או יענישו אותי. כשמערכת יחסים עובדת, היא עוגן. היא מורידה דופק. היא מייצרת תחושת בית.
אבל מערכות יחסים גם נוגעות בנקודות הכי רגישות שלנו: פחד מנטישה, צורך בשליטה, בושה, ערך עצמי, אמון. בגלל זה, קשיים במערכות יחסים לא תמיד נראים כלפי חוץ כמו “דרמה זוגית”. לפעמים מדובר בשתיקות ארוכות, בהרגשה ש”אני תמיד זה שמוותר”, בתחושת בדידות בתוך הקשר (“אנחנו יחד, ואני לבד”), באי־יכולת לבקש מה שאני צריך בלי להרגיש אשמה או חולשה. קושי במערכת יחסים יכול להופיע גם כהתפרצויות כעס, קנאה, ביקורתיות, או דווקא בריחוק רגשי קבוע – לא מאפשרים להתקרב אליי באמת.
